בשל ממה שכבר יש לך: מהמזווה לארוחת הערב

השעה שבע פחות עשרים. יש חצי כרוב, שלוש ביצים, גזר בודד, ואורז. אתה לא צריך עוד אתר מתכונים - אתה צריך לדעת מה אפשר להכין מארבעת הדברים האלה, לפני שאחד מהם יתרכך.

זו השאלה שהמזווה של Plate נבנה כדי לענות עליה, וזו שאלה שונה מזו שרוב אפליקציות המתכונים בנויות סביבה.

כי חיפוש מתכונים מצפה שהתשובה תהיה הקלט שלו. הקלד 'כרוב' ברוב האפליקציות ותקבל אלף תוצאות מדורגות לפי פופולריות, שרובן דורשות שלושה דברים שאין לך. האילוץ היחיד שבאמת חשוב - מה יש במטבח שלך ברגע זה - אף פעם לא נכנס לשאילתה.

טבחים לא חושבים בשמות מנות. הם חושבים במה שעומד להתקלקל, מה היה במבצע, מה הילדים יסכימו לאכול. אילוץ קודם הוא איך שמטבח ביתי באמת מתנהל, וכך גם חיפוש ארוחת ערב אמור לעבוד.

אתה מספר ל-Plate מה יש לך. חפש ברשימת המרכיבים, הקש על מה שיש במטבח - שקדים, אנשובי, אורז ארבוריו, האבוקדו שצריך לנצל - ו-Plate בונה מתכונים סביב הסט הזה במקום לשלוף רשימה קבועה ממאגר נתונים. מה שחוזר הוא מתכון מלא עם כמויות, שלבים, תזמון ותזונה.

מכיוון שכל מתכון נכתב במקום להיות מאותר, גם סטים קטנים עובדים. ארבעה מרכיבים ומחבת אחת הם נקודת פתיחה לגיטימית. כך גם שלושה דברים בתוספת מה שנמצא בדלת המקרר.

התחל עם מה שמתקלקל ראשון. הוסף עמילן אחד ודבר אחד עם טעם אמיתי - בצל, לימון, אנשובי, צ'ילי קריספי - ויש לך את הצורה של ארוחת ערב. רשימה צפופה וכנה מנצחת רשימה ארוכה: רשום את כל מה שיש לך וההצעות מתערפלות.

ואז שמור את מה שעבד. האלתור של הערב הזה הופך למתכון בספר הבישול שלך, עם כריכת הפירוק שלו והתזונה המצורפת אליו, כך שבחודש הבא תוכל לבשל אותו שוב בכוונה ולא בטעות.

זה לא יעמיד פנים שיש לך את מה שאין לך. אם הרשימה דלה באמת, גם התוצאות דלות - וזו התשובה הכנה, בניגוד למתכון שמניח בשקט שיש לך מגירת תבלינים מלאה. גם הכמויות הן הערכות, וכל אחת מהן ניתנת לעריכה כשמתברר שהגזר שלך ענק.

זה גם לא יחליט בשבילך. המזווה הוא דרך לראות את האפשרויות שכבר יושבות באוכל שקנית. הבישול, ושיקול הדעת לגבי מה שנשמע טוב הערב, נשארים שלך.

פתח את המקרר, רשום מה שבאמת שם, ותראה מה חוזר. במקרה הגרוע, בזבזת דקה. במקרה הטוב, בישלת את הגזר לפני שהוא הפך לקומפוסט. Plate חינמי ב-App Store, בעשרים שפות, והמזווה שם כבר מההשקה הראשונה.